האם גם את נושמת הפוך ?

פוסט זה עוסק בנשימה הפוכה, ומנוסח בלשון נקבה משום שנשימה הפוכה שכיחה מאוד בקרב נשים.לנשימה הפוכה יש השפעה ניכרת לרעה על מצב הבריאות הגופנית והנפשית.
אם בזמן נשיפה – הוצאת האוויר – הבטן התחתונה שלך לא נעה כלל או נעה החוצה,
אם בזמן שאיפה – הכנסת האוויר – הבטן שלך לא נעה כלל או שוקעת פנימה, את נושמת הפוך.
אם את מזהה קושי מתמשך בנשימה, אם את נושמת נשימות מהירות ושטוחות ולא מצליחה לנשום לעומק, ייתכן מאוד שאת נושמת הפוך.
אם תחושת לחץ, חרדה ומתח רב, הם חוויה מוכרת מדי – ייתכן מאוד שאת נושמת הפוך.
על הסיבות לנשימה הפוכה, התופעות הבריאותיות שעלולות לנבוע ממנה,
ובעיקר על האופן הפשוט בו ניתן להפוך אותה בחזרה, בפוסט הבא >>

מהי נשימה טבעית ותקינה ?

מערכת הנשימה הינה מערכת המגלמת את כח החיים עצמו – מספקת לגוף חמצן שהנו הדלק עליו אנו חיים
ומפנה מהגוף דו תחמוצת הפחמן – שהינה פסולת עבורנו.
מובן שיש לנו אינטרס לצרוך הרבה מהראשון ולפנות היטב את החומר השני שרעיל לנו.
וכך זה עובד :
בשאיפה – אוויר נכנס לריאות, הצלעות מתרחבות למעלה ולצדדים בכדי לאפשר לריאות להתמלא.
הסרעפת – שריר גדול דמוי כיפה שצמודה לריאות מלמטה,  משתטחת לכיוון איברי הבטן ומפנה מקום לריאות.
גם רצפת האגן – הסרעפת התחתונה – משתטחת ומרפה את עצמה כלפי מטה.

למעשה – בכל שאיפה יש תנועה של הצלעות, הסרעפות (העליונה והתחתונה) ושל כל איברי הבטן, שרירי הבטן הבטן  מרפים ומאפשרים את התנועה המלאה, כל זה קורה כדי שהריאות יוכלו להתמלא במקסימום הקיבולת שלהן כ-6 ליטר אוויר .
בנשיפה – המערכת כולה מתגייסת על מנת לאפשר התרוקנות של הריאות, וזה קורה בסדר הבא :
רצפת האגן מתקמרת לכיוון הטבור, שרירי הבטן התחתונים שוקעים פנימה ונאספים לכיוון השידרה,
הסרעפת העליונה שלנו מרפה ומתקמרת, דוחקת בריאות כלפי מעלה,
הצלעות נסגרות ולוחצות על הריאות מהצדדים – והאוויר שמכיל כעת דו תחמוצת הפחמן יוצא מהגוף.
נשימה מסוג זה הנה נשימה טבעית, ניתן לראות שתינוקות נושמים כך, לרוב גם ילדים וילדות קטנים נושמים כך,
רוב הגברים נושמים כך, אבל אצל הרבה נשים ניתן לזהות דפוס נשימה הפוך.

למה הרבה נשים נושמות הפוך ?

ההשערה שלי היא, שנשים נושמות הפוך בגלל ציוויים אופנתיים ותרבותיים.
מעניין לראות שתינוקות ממין נקבה, וילדות קטנות לא נושמות הפוך יותר מילדים בנים.
אבל מתישהו במעבר שבין ילדות לנערות זה משתנה.
ילדות שומעות מהמורה לבלט, או להתעמלות, ולפעמים מאמא, אחות או החברות שלהן – “תכניסי את הבטן”
ומבינות שהן צריכות לעשות את זה כדי להיראות טוב.
מגיל צעיר אנו לומדות שרצוי לנו לשמור על “בטן שטוחה”, והרצון הזה מלווה נשים לאורך חיים שלמים.
הבעיה היחידה היא שפשוט אי אפשר לנשום באופן טבעי כשהבטן כלואה בלבוש הדוק, החזקה שרירית הדוקה,
ובמוסכמות הדוקות לא פחות… וכתוצאה מהנ”ל הנשימה מתהפכת.

מה קורה בגוף במצב של נשימה הפוכה ?

• נשימה שטוחה ומהירה
• קושי בנשימה
• ריבוי פיהוקים
• עייפות כרונית
• תחושה תמידית של לחץ
• קשיי שינה
• תפקוד לקוי של מערכת העיכול
• החלשות בתפקוד רצפת האגן
• התקפי חרדה
• יש עוד סימפטומים רבים, שתקצר היריעה מלתאר אותם, ניתן לשייך זאת לרמת רעילות גבוהה הנובעת מהעובדה שהגוף לא מקבל מספיק חמצן שהנו הדלק שלנו, ולא מפנה מספיק דו תחמוצת הפחמן שהנה רעל ופסולת עבורנו.
  אציין רק שנשימה טובה הנה תרופה מופלאה לרוב התופעות – ושאינה מצריכה מרשם רופא (:

איך להפוך בחזרה את  הנשימה ?

מצורפת הנחייה מוקלטת לנשימת בטן, זוהי נשימה בעלת איכות מרגיעה  ונעימה.
אני ממליצה לבצע את התרגול מוקדם בבוקר לפני שיצאת מהמיטה, או בערב כשנכנסת למיטה לפני השינה.
ארגני לך סביבה שקטה נוחה ונעימה ותרגלי נשימות.
בהדרגה נשימת בטן תהפוך לך לטבע שני ולא תזדקקי להנחיה, תוכלי לנשום כך בכל מצב ובכל שעות היום.

שאלות נפוצות…

1.שאלה : אז כששואפים מנפחים את הבטן , וכשנושפים מכווצים את הבטן ?
תשובה : ניפוח מוגזם או כיווץ מוגזם, אינן הפעולות שאנחנו מחפשות משום שאינן שייכות לפעילות הטבעית של הגוף, כשמסתכלים על ילד ישן רואים שהבטן שלו נעה ברכות פנימה והחוצה. זוהי תנועה טבעית, של נשימה שאין עימה מאמץ.
כיווץ או ניפוח הן פעולות מאומצות וברור שאינן חלק מתהליך נשימה טבעי.

 2. שאלה : מכניסים אוויר מהפה או מהאף ? ובנשיפה מוציאים אוויר, מהפה או מהאף ?
תשובה: איבר הנשימה שלנו הוא האף. הנשימה דרך הפה הנה מערכת גיבוי למקרה שנסתם לנו האף.
לכן, נשתדל לשאוף ולנשוף רוב הזמן דרך האף .
*עובדה שכדאי לדעת על נשימה מהאף – נשימה מהאף מאותתת למוח שאנו נמצאים במצב רגיעה ומפעילה את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, והמוח משחרר בתגובה כימיקלים נחשקים ומרגיעים כדוגמת סרוטונין ודופמין.
לעומת זאת, כשאנו נדרשות לאמץ גבוה, למשל כשאנו מנסות להרים משא כבד או לפתוח צנצנת זיתים סרבנית – כדאי לשאוף מהאף אך לנשוף מהפה, נשיפה חזקה מהפה אוספת בבת אחת את שרירי הבטן וקרקעית האגן ותעזור לנו להתמודד עם המשימה בהצלחה.

לסיכום

מערכות הגוף פועלות על דלק שנקרא חמצן וניזוקות ע”י עודף בדו תחמוצת הפחמן.
בנשימה ביטנית מלאה, המערכות ניזונות היטב בחמצן ומפנות דו תחמוצת הפחמן בצורה יעילה.
כאשר הנשימה מתהפכת – תופעה הנפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, הגוף לא מקבל הזנה נשימתית מספקת ולא מפנה פסולת נשימתית בצורה טובה, התוצאה של הנ”ל – שיבושים מגוונים בכל מערכות הגוף.
ניתן בכל גיל לנשום כמו תינוק/ת ולהתרגל מחדש לנשימה ביטנית – נשימה שהגוף ממש שמח לאמץ מחדש, כי היא בטבע שלו. בתרגול יוגה מושם דגש על נשימה מסוג זה ובמידה רבה – נשימה זו לצד תרגול גופני ותזונה מאוזנת הנם סוד הבריאות היוגית.

מצאת בפוסט זה ערך? אשמח שתשתף/י חבר/ה שהפוסט עשוי לעזור גם להם.
תגובה לפוסט – תשמח אותי מאוד (:
יכול להיות שתמצא/י עניין גם בפוסטים הבאים :

• שליטה על מערכת העצבים בעזרת נשימה יוגית
• כיצד  תרגול יוגה מפחית מצבי דיכאון וחרדה ?
• שנדבר רגע על מדיטציה ?

כל הזכויות שמורות  ©  מירי כהן גולדרייך