כיצד לבנות תרגול עצמי ביוגה ?
“התרגול העצמי” הנו משאת לב של מתרגלי יוגה,
אולם רבים שמתקשים לעשות את הקפיצה המתבקשת,
ולהתחיל לתרגל גם לבד.- מהו תרגול עצמי?
- איך לבנות תרגול עצמי מועיל ?
- מאיזה שלב בתרגול נכון להכניס לצד התרגול עם המורה שלך – גם תרגול עצמי?
- בפוסט הקרוב אשתדל לתת קווים מנחים לביסוס אימון שכזה, לזהות את נקודות הקושי, ואולי לעזור לקורא/ת להעז להתאמן בחברת עצמו.
לפני הכל – למה הכוונה
ב”תרגול עצמי” ?
תרגול עצמי הוא כזה שמבוצע בחברת עצמך, ללא ההובלה של המורה שלך.
מה לבד ???
כן. לבד !
זה רק את/ה שם, וזה כשלעצמו מאפשר מרחב נוח לטעות, לנסות, לשכוח ולהיזכר מחדש והכל – בקצב שלך.
למעשה תרגול עצמי מאפשר לך לתת למורה הפנימי/ת שבך– לצאת החוצה להאיר, לחקור ולמצוא פתרונות שמתאימים לך עצמך באופן אישי. מאוד אישי (:
המכשול הנפוץ ביותר בדרך לתרגול עצמי :
# ניסיתי…אבל אני לא זוכרת את הרצף שהמורה עושה בשיעור
היופי הוא שאין צורך לזכור שום דבר !
תרגול עצמי מתחיל קודם כל בהקשבה לגוף שלך ולמה שאת/ה צריך/ה כרגע.
לפרוש מזרן, לשכב עליו, לנשום ולהרפות באופן מסודר חלק אחרי חלק, זאת בפירוש התחלה טובה.
מתוך ההרפיה הזו ניתן לזהות האם היום אני זקוק לתרגול נינוח ורך,
אולי אני מלא/ת אנרגיה וזקוק/ה ליותר תנועה, או להבחין בכל מצב אחר ברצף שבין שני הקצוות הנ”ל.
כשיש הקשבה והבנה של מצבי כרגע – אפשר להתחיל.
כיצד לבנות רצף תרגול הגיוני ?
חימום מפרקים קצר יהיה התחלה טובה
משם – לכל תנוחת עמידה שנוח לך בה.
להזכירך – כל אסאנה שבה כפות הרגליים שלך מחוברות לקרקע מוגדרת כתנוחת עמידה.
ניתן לחקור את התנוחה והתנועה, את שלבי הכניסה והיציאה,
לשים לב למה אני מרגישה בגוף ובלב – בכל שלב,
לנוע אל התנוחה וממנה בחזרה, וכדאי גם לשהות בה ופשוט למלא אותה בנשימה.
מילות מפתח שכדאי להכניס לתרגול – סקרנות, משחקיות וחופש מוחלט לטעות להנאתכם.
מכאן כדאי “לשחרר את הסוס”…
לשחרר את הסוס בהיבט של תרגול משמעו שהרוכב – להלן המיינד,
מפנה את מקומו לגוף – להלן הסוס.
ותסמכו עליו – הסוס יודע מה טוב לו.
לסוס מסתבר, יש גם זיכרון לא רע והוא יודע להימנע מצרות.
לכן כשהתרגול נובע מהזיכרון של הגוף ולא מהזיכרון של הראש,
הגוף ינוע בנינוחות דרך תנוחות שטובות לו, ולא מסכנות אותו.
חשוב לדעת שמי שמסוכן לנו ועלול להוביל אותנו לתרגול פוצע הוא תמיד האגו.
לגוף – אין אגו ולכן תרגול כזה תמיד יהיה בטוח ומדויק.
קאפיש ?
יופי. ממשיכים…
מתנוחות עמידה ( תלוי לגמרי בזמן שעומד לרשותך ) לתנוחת ישיבה, וממנה לתנוחת שכיבה ולהרפיה.
העקרונות המובילים הם : תרגול קשוב, בסקרנות וללא אגו.
למה הכוונה בתרגול קשוב?
בגלל שזה סופר חשוב, אדגיש רגע את העניין הזה של קשב לגוף.
מאחר שהשפה של הגוף הנה שפה של כאב או עונג, נקשיב לתחושות הגוף ונפעל בהתאם.
כאב מפרקי הוא הרמת דגל אדום שבה הגוף אומר בקול רם שמשהו בתנוחה שלנו לא מבוצע באופן מדויק. במקרה כזה יש לצאת מהתנוחה בזהירות, לבדוק במה לא דייקנו, ולתקן.
אם אני לא בטוח/ה – עדיף לרשום במחברת – שאלה למורה.
מחברת תרגול אגב היא רעיון מצוין שתיכף נדבר עליו.
קשב נוסף הוא קשב לעצמי – תחושות, רגשות, חוויות פנימיות כאלו ואחרות כולן חלק מהתרגול.
נוכחות קשובה פתוחה וחומלת, חפה מתוויות והגדרות הנה מפתח להתקדמות בתרגול עצמי.
מכשול נפוץ מספר 2 :
# אין לי זמן…
התרגול העצמי כשמו כן הוא, הוא אישי ולכן מתאים לך ולזמן שלך, חמש דקות ביום – גם הן תרגול עצמי ראוי.
כדאי אגב לזכור שזמן זה עניין של החלטה והגדרה.
הזמן לא יושב שם ומחכה לנו שנתפנה. זה לא יקרה.
אבל –
אם תקבע/י ביומן בכל יום 24 דקות למשל ל “תרגול עצמי” יש סיכוי שמתישהו תפנימ/י שיש שם משבצת זמן שמיועדת רק לך ותתחיל/י למלא אותה – בפגישה עם עצמך.
ומה לגבי הגישה שיש לקום בזריחה כדי לתרגל ?
שאלה מצוינת !
זה נפלא ואפילו מומלץ אם את/ה טיפוס של שחר, אך בלתי ישים לחלוטין אם אינך כזאת/ה
ולכן – אופציות טובות נוספות לתרגול יתגלו בכל שעה שהבטן שלך לא עמוסה באוכל (:
סביבת התרגול
חשוב מאוד מאוד לסדר את סביבת התרגול שלך.
כשיש בלאגן בחדר יש בלאגן בראש – זה עובד גם הפוך אגב…
ולכן השקטת המיינד הופכת לקשה מעין כמוה כשהסביבה שלך מבולגנת.
סידור פינת התרגול שלך, הדלקת נר ריחני ו/או מיקום של כלי קטן עם כמה פרחים רעננים,
חיוניים ליצירת מרחב נקי מהפרעות ומאפשרת מיינדסט לתרגול קשוב.
אפשר לסכם שסידור המרחב – הנו חלק מהתרגול.
מחברת תרגול
שני דברים שכדאי שיהיו לידכם בסביבת התרגול שלכם
נייר טישו ומחברת.
טישו – כדי לשמור את מעברי האף שלכם פנויים לנשימה.
מחברת – כדי לרשום לעצמכם שאלות שעולות, רעיונות שצצו,
או לתת ביטוי להשראה שקפצה עליכם לרגע בסיום המדיטציה.
האם ניתן לתרגל יוגה בכל מקום?
ברור שכן !
את התרגולים הכי טובים ומועילים תעשי/ה בכלל מחוץ למזרן היוגה שלך.
לתת למישהו להיכנס לפניך בתור לרמזור בלי להתעצבן – זה יוגה
לחייך לקופאית בסופר ולשאול מה שלומה – זה יוגה
להיות אדיב/ה, לגלות סבלנות, להתנהג בחמלה, לא להשתלח באף אחד, לשמור על שפה נקייה,
לאכול במתינות, לא להזיק לסביבה, לא להזיק לאחרים, לא להזיק לעצמי…
כל אלו היבטים של יוגה שאותם ניתן ואפשר לתרגל כל יום, בכל מקום ואין צורך לפנות עבורם זמן מיוחד- ללבוש טייץ או לפרוש מזרן. למעשה כל הנ”ל הנם חלק משמעותי וחשוב מאוד בתרגול העצמי שלך .
האם תרגול עצמי מחליף תרגול עם המורה שלי ?
תרגול יוגה הנו מסורת בת אלפי שנים של למידה ממורה,
לכן נוכחותו של מורה חיונית למתרגל המעוניין בהתפתחות אישית באמצעות היוגה.
פירוש המילה “גורו” הנה “זה שהולך לפני” , ולכן בחר/י לך מורה THAT WALK HIS TALK ושיובילך בדרך מורכבת זו באופן בטוח כנה ואחראי.
תרגול אישי – חייב להיות נוכח החל משלב מסוים בחיי מתרגלים הרואים ביוגה דרך חיים ומסלול להתפתחות אישית.
תרגול כזה אינו סותר או מייתר את נוכחותו של מורה, אלא להיפך, הוא הופך את המורה למשמעותי הרבה יותר שכן מורה ראוי/ה ומנוסה תמיד י/תדע להנחות אותך למקום עמוק יותר בתרגול ובך.
מצאת בפוסט זה ערך? אשמח שתשתף/י חבר/ה שהפוסט עשוי לעזור גם להם.
תגובה לפוסט – תשמח אותי מאוד (:
יכול להיות שתמצא/י עניין גם בפוסטים הבאים :
מה דרוש כדי לתרגל יוגה?
איזה טיפוס את/ה – לוקח, נותן או מקבל ?
כל הזכויות שמורות © מירי כהן גולדרייך
רחוב ארלוזורוב 27 הוד השרון
052-6184400
Qadmayoga@gmail.com
תודה רבה מירי…אהבתי ?
שמחה לשמוע (:
מעניין. יפה שטרחת על המאמר שכתוב ברור ונחמד. תודה.
תודה תמר, שמחה שאהבת
הי מירי.פוסט מדהים.ונכון.התרגול האישי,כשנכנסים לזה,הוא הכי טוב שיכול להיות.בתקופת הקורונה התרגלתי לתרגל לבד ומאז ,מידי פעם,חוזרת לשם ותמיד שמחה מחדש.מומלץ ביותר.הזמן שבדיוק מתאים לי זה 50 דקות ואז שוואסנה ארוכה.לא לוותר על תרגול נשימה!
התרגול בחברת עצמי – הוא הדרך להעמקה בהבנת העצמי
רותי יקרה, אני כל כך שמחה לשמוע שהצלחת לבנות לעצמך תרגול אישי (:
נפלאה שאת
תודה??
תודה מיקי, שמחה שאהבת (: