fbpx

איזה טיפוס את/ה – לוקח, נותן או מקבל ?

איזה טיפוס את/ה – לוקח, נותן או מקבל ?

“בכל תנוחה נסו להבין רגע מה אתם עושים פה”…
מהי מטרת התנוחה?
“בכל תנועה – שימו לב מאין אתם יוצאים ולאן אתם נעים”…
כשמבינים את זה בגוף המון מאמץ מיותר, פציעות ועוגמות גופנפש נחסכות למתרגל.

אני מרשה לעצמי להרחיב את הדיון הזה מעבר לתנוחה – לאסאנה,
ולשאול את עצמי וגם אתכם
מה אנחנו מתרגלים פה בעצם?
מאין אנו באים לתרגול ולאן אנו הולכים ?

התשובה של פטנג’לי :  היוגה הינה “צִ’יטָה וְרִיטִי נִירוֹדְהָא” – השקטת תנודות התודעה.

אבל עד שהתודעה תשקוט, ארשה לעצמי להביט לשלב הרבה יותר מוקדם של כל מתרגל/ת
ולזקק שני מצבים בסיסיים ואנושיים כל כך: לקחת או לתת.

טבע האדם מותנה לרצייה. אנחנו תמיד רוצים עוד…ואז כשיש את העוד הזה, אנחנו רוצים עוד יותר…מצב זה מוביל לסבל מתמיד, שהרי לעולם לא נוכל להיות מרוצים ממה שיש, כשאנחנו מתוכנתים לרצות מיד את הדבר הבא.

החוק הבסיסי הזה עובד גם כשאדם מתחיל לתרגל.
לרוב מתחילים לתרגל כי רוצים משהו מהגוף – להתחזק, להרזות, להתגמש, להפסיק את הכאב…
לא משנה הסיבה, אבל בשורה התחתונה אפשר לומר
שהאדם רוצה ואפילו צריך משהו מהגוף שלו.
במילים אחרות הוא בא לקחת.
כשמתרגלים מהמצב הזה – אנו שמחים בהישגים שלנו רק לרגע, ומיד רוצים עוד.
למה? כי ככה אנחנו מתוכנתים, זאת לא אשמתנו. פאק בייצור (:

עם הזמן, ההתמדה, וההקשבה (שהן ה-תרגול בפני עצמו)
התרגול מוביל למצב של נתינה.
וכדאי מאוד לשים לב למעבר הזה, ולא להיתקע במצב של לקיחה
שהינה בעצם גלגל שאין לו סוף.

מגיע רגע שאנו לא מתרגלים כדי לקחת משהו מהגוף
אלא כדי לתת לו –
זמן איכות, נשימה, קשב, עדינות, שקט….
וזוהי רבותי קפיצת מדרגה
חשובה פי אלף מהשאלה – האם הגעתי לביצוע “מושלם” של אסאנה כזאת או אחרת….

כאשר מגיעים לתרגול ממצב זה, כבר אין משקל לשאלות כמו :
האם “הזעתי” היום  / התגמשתי / השגתי הישגים חדשים או תנוחות חדשות…
זה פשוט הופך ללא רלוונטי.

אדם שבא לתת – נותן בלי לבקש תמורה.
וכמו תמיד כשאנחנו נותנים בלי לבקש תמורה, מתרחש קסם קטן…אנחנו מתחילים לקבל.

הגופנפש שמזהה את הרצון הכנה שלנו לתת,
מבין פתאום שהכל בסדר, הוא נרגע… סוף סוף נרגע…
מתוך אי העשייה באה העשייה,
גמישות, כוח, בריאות ושלווה זורמות אלינו מכיוונו
ללא מאמץ. בדממה.

אהבת? אשמח שתאיר/י תגובה (:
פוסט נוסף שעשוי לעניין אותך : מה דרוש כדי לתרגל יוגה ?
כל הזכויות שמורות  ©  מירי כהן גולדרייך

Comments (2)
  1. רותי לוינסון הגב

    ערב טוב
    אהבתי מאוד.
    שאלה-סקרנות וענין מנוגדים להשקטת תנודות התודעה?האם באמת הכוונה להשבית את המוח?פחות מיתחבר לזה…

    1. miri הגב

      היי רותי, שמחה שאהבת את הפוסט.
      סקרנות ועניין הנן תנודות מבורכות. דרך החיים והתפיסה היוגית מעודדת לימוד תמידי כערך עליון.
      כשמדברים על “תנודות התודעה” מדובר על “הרעש הלבן”, מחשבות טורדניות שנורות בתוך המוח בקצב שמשבש את האפשרות לראות את הדברים כפי שהם.
      אפשר לדמות זאת להתבוננות במציאות דרך משקפיים מלוכלכים. השקטת התנודות זה פשוט לנקות את המשקפיים
      התבוננות במציאות דרך עדשות נקיות מאפשרת ראייה של הדברים באופן צלול..
      אותו מרחב או איכות קרויה גם סמדהי.
      לשאלתך לגבי השבתת המוח – למיטב ידיעתי – הפסקת הפעילות המוחית מוגדרת כמוות קליני.
      ומובן שלא לשם אנו מכוונים (;


כתיבת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם. שדות רצויים מסומנים *