כיצד תרגול יוגה מפחית מצבי דיכאון וחרדה ?

יוגה הינה דרך חיים הכוללת תרגול פיזי ומנטלי , תרגילי נשימה – פְּרָאנַיָמָה המהווים גשר בין התרגול הפיזי לתרגול המנטאלי והאנרגטי , ותרגול מדיטציה.
בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים באוניברסיטאות ומכוני מחקר ידועי שם במטרה לנתח ולהבין את השפעת התרגול היוגי על הגוף, הנפש, מערכת החיסון, המערכת ההורמונאלית מערכת העצבים והמוח.
נמצא כי תרגול יוגה משפיע לטובה על איזון רמות נוירוטרנסמיטרים חשובים המופרשים במוח : דופמין, סרוטונין, גאבא כמו גם על איזון של רמות הקורטיזול בדם.
הפוסט הזה יעסוק בהנגשה של המושגים האלו 

טיפה על הכימיקלים השווים שמופרשים לנו במוח…

דופמין – הינו נוירוטרנסמיטר – מוליך עצבי, המופק ע”י המוח, קשור לפונקציות של תנועה וקואורדינציה. רמת תקינה במוח שומרת על יכולת של קשב, ריכוז ומצב רוח. רמות נמוכות של דופמין פוגעות בזיכרון, בקשב ומגבירות דיכאון וחרדה חברתית. רמות דופמין נמוכות באופן חריג  מאפיינות מחלות כגון  פרקינסון וסכיזופרניה. מחקר ראשון מסוגו בדק את הקשר בין ייצור הדופמין במוח לפעילות של מדיטציה ויוגה נידרה. והעלה כי תרגול יוגה קבוע מעלה את רמות הדופמין.

קורטיזול – במחקר שבו נבדק הקשר בין תרגול יוגה להפחתת מצבי דיכאון ושנערך בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד נמצא כי תרגול יוגה גורם לאיזון רמת הקורטיזול בדם – הורמון הידוע בכינויו “הורמון הסטרס” ורמות גבוהות שלו מאפיינות מצבי דיכאון וחרדה.

סרוטונין – נוירוטרנסמיטר – מוליך עצבי נוסף, לסרוטונין יש תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים ל”מצב רוח” :  דיכאון , תוקפנות , אימפולסיביות  וכדומה קשורים לרמות נמוכות של מוליך עצבי זה. לסרוטונין תפקיד חשוב באיזון טמפרטורת הגוף, התיאבון, ההנאה המינית והנאה בכלל .
איזון של רמות הסרוטונין יחד עם דופמין ונוראדרנלין עוזרים במניעת מיגרנות , חרדות והפרעות אכילה .

גאבא – נוירוטרנסמיטר שרמות נמוכות שלו מאפיינות מצבי חרדה ודיכאון.
במחקר שנערך בביה”ס לרפואה של אוניברסיטת בוסטון , הבוחן את השפעת היוגה על הדיכאון, עולה, כי תרגול יוגה שלוש פעמים בשבוע מוריד את רמות הדיכאון ומסייע בריפויו. החוקרים ייחסו את השיפור במצב החולים לעליית רמות ה-גאבא במוח, מוליך עצבי מעכב שרבות מבין התרופות נוגדות החרדה והדיכאון מבוססות על העלאת שיעוריו במוח. החוקרים מצאו כי רמות ה-הגאבא היו גבוהות במידה משמעותית בקרב מתרגלי היוגה, מאשר אצל מי שתרגלו פעילות גופנית “רגילה” בעלת רמת מאמץ דומה, כגון הליכה

התרגול משפיע ישירות על המוח

במחקרים רבים שבהם נסרקו ונבדקו מתרגלי יוגה מוכח שתרגול יוגה קבוע מעלה את רמות הסרוטונין , הדופמין והגאבא , שלושת הנוירוטרנסמיטורים הללו הם המטרה שעליה מנסים להשפיע בטיפול תרופתי לדיכאון וחרדה. העובדה שהיוגה קשורה ישירות לעלייה ברמת שלושת הכימיקלים הנחשקים הללו במוח, אינה לא עניין של מה בכך.

פראנאימה (הנשימה היוגית ) נוגעת ומשפיעה בצורה ישירה ועקיפה בתפקוד המוח:  באופן בסיסי מחקרים מצאו , כי הצד השמאלי של המוח, אשר שולט על הצד הימני של הגוף, כולל הנחיר הימני פועל מהגישה לחיים שהיא הגיונית, רציפה, אנליטית, ומכוונת חיצונית. הצד הימני של המוח, אשר שולט על הצד השמאלי של הגוף פועל מהגישה לחיים שהיא אינטואיטיבית, סימולטנית, הוליסטית, ומכוונת פנימית.
בבדיקת תפקוד המוח בזמן נשימת נחיריים מתחלפת – נאדי שודאנא נמצא :
“כאשר גלי המוח הושוו בקפדנות (…) כל פעם שחצי אחד דומיננטי יותר ו”מוותר” לשני הרי הוא דומיננטי יותר בזמן המשתרע בין 25-200 דקות, בממוצע של שעתיים. (…)כמו כן מדדנו את מחזור הנחיריים, את זרימת האוויר בנחיר הימני והשמאלי ומצאנו שקצב מחזור הנחיריים ומחזור חצי המוח צמודים לחלוטין. כאשר זרימת האוויר הייתה דומיננטית בנחיר הימני, התגלתה פעילות גדולה של א.א.ג בחצי השמאלי ולהיפך”.

תרגול יומיומי של 15-20 דקות מחזורים של נשימת נחיריים מתחלפת מבסס בהדרגה איזון מושלם בין התפקודים האינטלקטואליים, המתמטיים, ותפקוד ההכוונה החיצונית של המוח לתפקודים הרגשיים והאינטואיטיביים ותפקודי ההכוונה הפנימית של הצד הימני של המוח.

ואם עדיין לא השתכנעתם…

נראה שהיוגה מעניקה יתרונות נפשיים, כגון, נפש רגועה יותר.
מחקר על ידי שנטל וילמור וקתרין בושנל מהמרכז הלאומי לרפואה משלימה ואלטרנטיבית במרילנד, עשוי להסביר כיצד. שימוש בסריקות MRI מזהה יותר חומר אפור באזורים מסוימים במוח באנשים שתרגלו יוגה באופן קבוע, בהשוואה לנבדקי ביקורת. “מצאנו כי עם יותר שעות של אימון בשבוע, האזורים המסוימים היו מוגדלים יותר”, אומרת שנטל, ממצא המרמז כי יוגה הייתה גורם תורם לרווחי המוח.

נמצא שלמתרגלים קבועים יש נפח גדול יותר באזור הקליפה החושית, המכילה מפה נפשית של הגוף שלנו, כמו כן בקליפת המוח הקודקודית שמעורבת בהפניית תשומת לב.

לסיכום…

מסתבר כי מכוני המחקר המתקדמים ביותר העלו את מה שכתב החכם ההודי פטנג’אלי בחיבורו “היוגה סוטרא” שנכתב כמאתיים שנה לפנה”ס

1.1 ועתה הוראת היוגה .
2.1 יוגה הינה הגבלה של תנודות התודעה .
3.1 אז שרוי הרואה בצורתו שלו .
והוסיף ואמר :
12.1 הגבלת אלו (תנודות התודעה) ע”י אימון ואי השתוקקות
13.1 אימון הוא המאמץ להתייצב בכך
14.1 אך זה (האימון) מכה שורש רק כשהוא מבוצע כראוי, בהתמדה ולאורך זמן.
21.1 לבעלי דחף עז – זה בהישג יד

כל הזכויות שמורות  ©  מירי כהן גולדרייך
אהבת ? אשמח לתגובה (:
פוסט נוסף שעשוי לעניין אותך – שליטה על מערכת העצבים בעזרת נשימה יוגית