תגיות: יוגה בגיל המעבר

את מתרגלת בקביעות. מחזקת, מגמישה, נושמת. מקפידה על טכניקה נכונה. ובכל זאת – כאבי גב מופיעים, לפעמים בפתאומיות, בלי סיבה ברורה… האינסטינקט הראשוני הוא לחפש טעות: תנועה לא מדויקת, עומס יתר, ישיבה ממושכת. אבל לא פעם מתברר שעשינו הכול נכון

גיל המעבר הוא שלב שבו הגוף משנה קצב ומבנה, אחת התופעות הכרוכות בשינוי המבנה בשלב הזה היא אוסטאופורוזיס. המילה עצמה עטופה בהפחדה: אם לא תעשי אימוני כוח אינטנסיביים, אם לא תילחמי בירידה בצפיפות העצם  – תתפוררי. אבל הגוף לא מבקש

מספר שנים לאחר המנופאוזה כבר אי אפשר להדחיק את זה… הגוף משתנה, הקצב אחר, ההתאוששות מפציעות ואפילו סתם וירוס איטית יותר, עומסים שפעם עברו “על הדרך” כבר לא מתקבלים כמובן מאליו. אבל התודעה – או אולי נכון יותר לומר, התודעה

חולשה, עייפות, כאבים בגוף ובלב, עצב, קשיי נשימה, קשיי עיכול, הפרעות שינה, התקפי חרדה, כל אלו סימפטומים שמלווים כרגע את כולנו. כל המערכות של הגוף נפש זועקות את המלחמה שברקע .  בכל יום אנו נכנסות לסטודיו עם שלל הסימפטומים השונים

“אין לי שיווי משקל” הנה הצהרה שאני שומעת    מהמון אנשים וחלק אף מחזקים ומוסיפים: גם לאמא או אבא  שלי לא היה שיווי משקל / מילדות אני ככה /  זה עניין גנטי. מעבר לכל מה שייכתב פה אדגיש את השורה

“כל אדם יכול לתרגל יוגה, אבל לא כל אחד יכול לתרגל כל סוג של יוגה, זו צריכה להיות היוגה הנכונה לאדם”  ט.ק.וו.דסיקשר מי שמתרגל יוגה יודע שלמעשה כל תרגול יוגי הנו שיקום, בבחינת החזרה של יכולות שנשכחו, שיפור בתפקוד של

מתי התרגול משנה חיים? למה לחלק מהאנשים יוגה יוצרת איכות של בריאות ורוגע ולחלק אחר זה פשוט לא עובד ? למה חלק מהאנשים מרפאים את עצמם דרך התרגול ואחרים פוצעים את עצמם ? התשובה הקצרה היא שבני האדם  שונים זה

גיל המעבר…נשמע טיפה מפחיד לא? אנו מוצפות בתילי תילים של מידע המייחס את גיל המעבר לתקופה של חסר, תקופה במעגל חיי אישה שאותה יש לתקן על ידי תרופות והורמונים שמא נתחיל להתפרק מבפנים. המסר החד משמעי שאנו מקבלות הוא שהמעבר

גיל המעבר, מנופאוזה, גיל הבלות – שמות  שונים לתקופה שנשים חוששות ממנה מחד , אך יודעות עליה מעט מאוד מאידך.. במאמר זה אסקור את התקופה המיוחדת הזאת בחיי האישה , מה קורה בגוף וכיצד זה משפיע על הנפש ועל תפיסת