תגיות: יוגה שיקומית בהוד השרון

את מתרגלת בקביעות. מחזקת, מגמישה, נושמת. מקפידה על טכניקה נכונה. ובכל זאת – כאבי גב מופיעים, לפעמים בפתאומיות, בלי סיבה ברורה… האינסטינקט הראשוני הוא לחפש טעות: תנועה לא מדויקת, עומס יתר, ישיבה ממושכת. אבל לא פעם מתברר שעשינו הכול נכון

גיל המעבר הוא שלב שבו הגוף משנה קצב ומבנה, אחת התופעות הכרוכות בשינוי המבנה בשלב הזה היא אוסטאופורוזיס. המילה עצמה עטופה בהפחדה: אם לא תעשי אימוני כוח אינטנסיביים, אם לא תילחמי בירידה בצפיפות העצם  – תתפוררי. אבל הגוף לא מבקש

מספר שנים לאחר המנופאוזה כבר אי אפשר להדחיק את זה… הגוף משתנה, הקצב אחר, ההתאוששות מפציעות ואפילו סתם וירוס איטית יותר, עומסים שפעם עברו “על הדרך” כבר לא מתקבלים כמובן מאליו. אבל התודעה – או אולי נכון יותר לומר, התודעה

מי שסובל מבלט או פריצת דיסק, מכיר את התחושה שבגב שלו מונח מוקש ושאין לדעת מתי יופעל…זוהי הרגשה מתסכלת ואפילו מפחידה – לא לדעת  מתי את/ה עלול “לדרוך על המוקש” ולצאת משיעור תנועה עם גב כואב. מצב זה לעיתים מרחיק

חולשה, עייפות, כאבים בגוף ובלב, עצב, קשיי נשימה, קשיי עיכול, הפרעות שינה, התקפי חרדה, כל אלו סימפטומים שמלווים כרגע את כולנו. כל המערכות של הגוף נפש זועקות את המלחמה שברקע .  בכל יום אנו נכנסות לסטודיו עם שלל הסימפטומים השונים

“התרגול העצמי” הנו משאת לב של  מתרגלי יוגה, אולם רבים שמתקשים לעשות את הקפיצה המתבקשת, ולהתחיל לתרגל גם לבד. מהו תרגול עצמי? איך לבנות תרגול עצמי מועיל ? מאיזה שלב בתרגול נכון להכניס לצד התרגול עם המורה שלך – גם תרגול

“כל אדם יכול לתרגל יוגה, אבל לא כל אחד יכול לתרגל כל סוג של יוגה, זו צריכה להיות היוגה הנכונה לאדם”  ט.ק.וו.דסיקשר מי שמתרגל יוגה יודע שלמעשה כל תרגול יוגי הנו שיקום, בבחינת החזרה של יכולות שנשכחו, שיפור בתפקוד של

אתחיל בגילוי נאות, העניין שלי בברכיים הוא אישי. הגעתי לתרגול יוגה לפני 16 שנים בין היתר בגלל כאבים בברכיים. הכאבים שבגללם הגעתי מלכתחילה עברו להם, אך שנים של תרגול שלא תמיד היה קשוב, גרמו לקרעים במיניסקוסים. משם אני והברכיים שלי